שימוש במכשיר פשוט היכול לזהות חולי ספחת בעלי סיכון גבוה לפתח ספחת מלווה במחלת מפרקים הוא כלי חשוב לאבחנה מוקדמת של המחלה. מחברי העבודה שפורסמה באוגוסט האחרון בירחון הראומטולוגי RHEMATOLOGY & ARTHRITIS. מטרת המחקר הייתה למצוא גורמי סיכון ומקדמי סיכון, בכדי לזהותם אצל חולי ספחת פשוטה.
ספחת המלווה במחלת מפרקים היא מחלה דלקתית של מערכות השריר והמפרקים ופוגעת בעד משליש מחולי הספחת. אבחון מוקדם וטיפול נכון חשוב ביותר במניעה או בהפחתה של חומרת המחלה ותופעות הלוואי המלוות את המחלה. 75% מהחולים בספחת עם מעורבות מפרקים, סבלו מספחת טרם התפרצות המחלה המפרקית, ולכן חולי ספחת הינם קבוצת סיכון גבוהה לפתח את המחלה המפרקית, ולכן יש צורך באבחון ומעקב מוקדם. מכאן שחשוב לזהות מה הם הגורמים המקדימים למעבר ממחלת עור פשוטה למחלה של מערכת המפרקים. עד היום לא היו נתונים כאלו שאפשרו לצפות בחולי ספחת שיעברו בהמשך לספחת עם מעורבות מפרקית. מכיוון וכלי אבחנתי כזה לא קיים, הרי מציאת כלי כזה נותן מכשיר משמעותי לאבחנה מוקדמת, מאפשר התערבות מוקדמת, שיכולה לעצור התפתחות מספחת פשוטה לספחת עם מחלה מפרקית.
המחברים בדקו אינפורמציה מתיקים רפואיים של חולי ספחת ללא מעורבות מפרקית. חולים אלו נבדקים מידי שנה ע"י ראומטולוג לצורך אבחון ספחת המלווה במחלת המפרקים. נבדקו נתונים דמוגרפיים, אופי הספחת, מחלות מלוות, תרופות וסימפטומים של מערכות העצם-שריר. נתונים אלו אפשרו לפתח מודלים המאפשרים לצפות מי יפתח ספחת עורית יחד עם מעורבות מפרקית.
מתוך 635 חולי ספחת, 51-71 פתחו מחלת מפרקים בתקופה של בין 1-5 שנים בתקופת המעקב. הסיכון לפתח מחלת מפרקים תוך שנה אחת הייתה קשורה לגיל צעיר של חולה הספחת, למין זכר, היסטוריה משפחתית של ספחת, קשיות הגב, גומות בציפורנים, קשיות מפרקים, שימוש בתרופות ביולוגיות וכאבים קשים. הסיכון לפתח מחלת מפרקים תוך 5 שנים מאבחנת הספחת, הייתה קשורה עם קשיות בוקר, חומרת הספחת, עייפות, כאב ושימוש בתרופות סיסטמיות לספחת שאינן מקבוצת התרופות הביולוגיות או טיפול בפוטותרפיה.
התפתחות ספחת המלווה במחלת מפרקים תוך מסגרת של פרק זמן, הוא חשש משמעותי לחולי ספחת פשוטה, וככל שנוכל להקדים ולהשפיע על מניעת המחלה המפרקית כן יוכל החולה להתמודד עם מחלת עור בלבד ולא במחלה סיסטמית דלקתית של השרירים השלד וגם העור.
