לחץ נפשי הוא גורם שלילי ידוע להתפתחות ספחת, אך עדיין אין הוכחה מדעית משכנעת לקשר ביניהם, בעיקר בשל הקושי במדידת לחץ נפשי. חוסן נפשי ללחץ, היא היכולת להתמודד עם לחץ נפשי ולהתמודד עם מצבי לחץ. חוסן נפשי יכול להימדד בשיטות סטנדרטיות שיהוו סמנים למצבי לחץ. מטרת המחקר שפורסם בירחון האקדמיה האירופאית לדרמטולוגיה ולמחלות מין ממאי 2024, הייתה לחקור אם חוסן נפשי נמוך ללחץ במתבגרים מהווה גורם המגדיל את הסיכון לפתח ספחת וספחת עם מחלת מפרקים.
המחקר בוצע על 1,669,422 חיילים שוודיים, בגיל ממוצע של 18.3 שנים, בין השנים 1968 לשנת 2005. החוסן הנפשי ללחץ, הוערך תוך שימוש בראיונות שבוצעו לנבדקים והתחלקו ל-3 קבוצות: חוסן נפשי נמוך, בינוני וחזק. הנבדקים היו במעקב מהגיוס ועד התפרצות ספחת או ספחת ומחלת מפרקים, מוות או הגירה, עד ל-31 בדצמבר 2019.
תוצאות המחקר מצאו כי חיילים בקבוצה של חוסן נפשי נמוך ללחץ היו בסיכון גבוה יותר לפתח ספחת או ספחת עם מחלת מפרקים. בהשוואה עם אלה עם חוסן נפשי חזק ללחץ. כאשר בדקו רק חיילים שאושפזו בשל המחלה, המעורבות של המתמודדים עם חוסן נפשי נמוך היה בולט עוד יותר.
המחברי מסכמים כי במחקר רחב יריעה זה, הנתונים מורים כי חוסן נפשי נמוך ללחץ במתבגרים, קשור עם לסיכון עולה לחלות בספחת בין החיילים. התוצאות מבליטות את העובדה כי לחולי ספחת יש פגיעות פסיכולוגית בסיסית, ומבליטה את חשיבות של מעורבות טיפולים פסיכולוגיים לטיפול במחלה ובהימנעות התפרצותה.
