הטיפול ניתן ע"י תרופות רבות ושונות. 20-30% מהחולים במחלה סובלים מצורה בינונית עד קשה של המחלה ובמקרים אלו מומלץ טיפול התרופות סיסטמיות, כולל תרופות ביולוגיות. תרופות ביולוגיות לפסוריאזיס הן מקבוצות שונות של מעכבי תהליכים ביולוגיים הגורמים למחלה, כמו מעכבי TNF אלפה, ומעכבי אינטרלוקין IL -17 ואינטרלוקין IL-23.
למרות קיום מספר אופציות ביולוגיות, חולים לא מעטים עברו מסלול של תרופות סיסטמיות שונות, בין השאר גם תרופות ביולוגיות. נטילת התרופות השונות, גרמו להם לתסכול, דכאון וחרדה בשל הכישלונות בטיפוליים השונים. סיבות להפסקת תרופות ביולוגיות היו כשלון בשלבים התחלתיים של התרופה הביולוגית, חזרה של המחלה תוך כדי הטיפול, תופעות לוואי, תופעות מסכנות חיים, העדפות של המטופל ושינויים שונים בהתנהגות. תוך כדי ניסיונות הטיפול, המטופלים עשויים להחליף מספר תרופות עד שיגיעו לתרופה היעילה.
בעבודה שפורסמה בירחון האקדמיה האמריקאית לדרמטולוגיה ביולי 2023, נבדקו המאפיינים הקשורים בהתפתחות כשלון לסוגים רבים של תרופות ביולוגיות, בהשוואה למטופלים שהגיבו היטב לתרופה הביולוגית הראשונה, אצל חולי ספחת.
העבודה השתמשה ברישומים ממספר מרכזים רפואיים, שהתחילו בטיפול בתרופה ביולוגית בין השנים 2015-2020, ונטלו את התרופה תקופה של מעל שנתיים. בבדיקת גורמים מרובים כמו מין המטופל, מצבו החברתי והרפואי, נמצא הבדל בין מטופלים שנטלו מספר תרופות ביולוגיות בשל כישלון התרופה לאחר תקופה של לפחות 90 יום של טיפול, לבין מטופלים אחרים שנטלו תרופה ביולוגית מעל לשנתיים ללא צורך בהחלפת התרופה נבדקו 1039 חולי פסוריאזיס, שנטלו תרופות ביולוגיות בטווח השנים 2015-2020 מתוך 17,196 חולי ספחת בארה"ב ובקנדה. כ-1096 מטופלים נכללו במחקר ונמצא ש-490 מהמטופלים שעמדו בקריטריונים שהוזכרו, שהם 47.2% , נטלו אותה תרופה ביולוגית לפרק זמן של מעל לשנתיים, בעוד ש65 מטופלים,6.3%, נאלצו להחליף מספר תרופות ביולוגיות, במשך השנים הללו. המאפיינים של הקבוצה שנאלצה להחליף מספר תרופות, היו מין המטופל, נקבה, מחלת פסוריאזיס קצרה יותר, התחלת טיפול ביולוגי בשלב מוקדם, סביב שנת 2015, נטילת תרופות סיסטמיות, שאינן מקבוצת התרופות הביולוגיות, לפני התחלת הטיפול הביולוגי, רמת שומנים גבוהה בדם וביטוח רפואי של MEDICAID.
יש לציין שהתרופה הביולוגית הראשונה והשנייה בקבוצה של המטופלים במספר תרופות ביולוגיות, הייתה של מעכבי TNF אלפה או מעכבי IL-17.
לסיכום, כ-6% מחולי הפסוריאזיס נמצאו ככאלה שנטלו מספר תרופות ביולוגיות, עד שהגיעו לתרופה היעילה לטיפול במחלה. האפיון של מטופלים אלו יעזור למנוע הצורך בהחלפת מספר תרופות והמטופל לא יצטרך לעבור קשיים עד לקבלת התרופה המתאימה.
